<h1>רבינו ירוחם נכ"ח ח"ד</h1>
<h2>דף כא.</h2>
נפל ונשברה מפרקתו ונחתך עמה רוב בשר דאף על גב דאינו מת עדין ומפרכס או שנקרע מגבו מטמא באהל, ומעשה דעלי בלא רוב בשר הוה או זקנה שאני. וכן אם קרעו כדג ומגבו מטמא באהל. אבל הגוסס אינו מטמא באהל ומכל מקום הכהן מוזהר עליו רוצה לומר על הגוסס ושלא ליטמא לו. וכן אם שחט בו רוב שנים רוצה לומר שני סימנים או רוב שנים ועדין מפרכס אינו מטמא באהל עד שתצא נפשו כדאמרינן שחט בו רוב שנים ורמז ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו פשוט באהלות ובנזיר ובכמה דוכתי. אסור לכהן ליכנס לבית הקברות אפילו לבית הפרס דהיינו שדה שנחרש בו קבר. וללמוד תורה ולישא אשה מותר לעבור דרך בית הפרס אפילו מוצא ללמוד במקום אחר פשוט בעבודה זרה ובכמה דוכתי.
